מונית                                                         חָזַרְתִּי מֵהַמִּלְחָמָה  מַדִּיף רֵיחַ שֶׁמֶן רוֹבִים, בֶּנְזִין וְאוֹנוּת. לְיָדִי יָשְׁבָה בַּמּוֹנִית זְקֵנָה  עֲטוּיָה שְׁחוֹרִים. כְּשֶׁיָּצְאָה, טָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת וְנָהֲמָה בְּקוֹל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּמוֹהוּ: קוֹל שְׁבָרִים, קוֹל מַכְאוֹב קוֹל מֵאוֹב, לָרְחוֹב וְעָלַי. בָּרֶגַע הַהוּא הֻפְעַל הַמּוֹנֶה לַשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ לִי עַד שֶׁאֲפַעֲנֵחַ אֶת נַהֲמָתָהּ וְאֶטְרֹק גַּם אֲנִי אֶת יָמַי.